בריתות הר עיבל והגבעונים

בפרק ח בספר יהושע העם נערך לכיבוש מחודש של העיר. יהושע מתכנן קרב שיש בו ערמה ותחכום. הוא בוחר 30,000 איש ומציב אותם במארב מאחורי העיר.

התוכנית היא כזאת: יהושע והעם איתו יתקפו את העיר מהחזית. כאשר אנשי העיר יצאו לקראת העם כדי להשיב מלחמה, העם יתחיל לברוח. אנשי העיר ירדפו אחריהם ויצאו מהעיר. כעת 30,000 איש שנמצאים במחבוא, יקומו, יכנסו לעיר וישרפו אותה.

מה אתם חושבים על התוכנית?

תצליח?

התוכנית עובדת כמתוכנן.

יהושע והעם בורחים מפני העיר וברגע אחד יהושע מסתובב, נוטה בכידון שבידו לכיוון יריחו ואנשי המארב נכנסים לעיר וכובשים אותה.

"וַיִּשְׂרֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעָי וַיְשִׂימֶהָ תֵּל עוֹלָם שְׁמָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְאֶת מֶלֶךְ הָעַי תָּלָה עַל הָעֵץ עַד עֵת הָעָרֶב וּכְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּ אֶת נִבְלָתוֹ מִן הָעֵץ וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתָהּ אֶל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וַיָּקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל עַד הַיּוֹם הַזֶּה."

חשבו על הקרב הראשון – קרב יריחו, ועל קרב העי. אלו שני קרבות מאוד שונים בסגנון שלהם.

במה הם שונים?

הזכרנו כמה פעמים – ספר יהושע לא נועד רק לספר על מלחמות, הוא נועד ליצור זיכרון לדורות, הוא נועד לתת משמעות.

כעת, בסוף הפרק מופיע החלק שיוצק משמעות. יהושע בונה מזבח אבנים בהר עיבל וכותב על האבנים את דברי התורה: "וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל."

נערך גם טקס על הר גריזים והר עיבל ויהושע מקריא את דברי התורה.

שוב מתחבר מעשה למשמעות.

וגם זוכה לפרק משלו בחדשות התנ"ך:

פרק ט בספר יהושע. יצא לכם פעם להעמיד פנים? לנהוג בערמומיות? לעשות "כאילו" לאבא אמא (כאילו אתם ישנים, כאילו אתם חולים וכד')? נו, הצלחתם? האמינו לכם?

הפרק שלנו מספר על עיר אחת שאנשיה התנהגו בערמומיות, עשו "כאילו" וכך הצילו את העיר מחורבן.

לעיר הזאת קוראים גבעון.

ארץ כנען מתחילה לרעוד.

עם ישראל, בהנהגתו של יהושע בן-נון, נכנס לא מזמן לארץ דרך הירדן. ומאז הוא הספיק לכבוש את העיר יריחו ואת העי. וזה אחרי כל הכיבושים בעבר הירדן המזרחי (המתוארים בספר במדבר).

עמי הארץ מבינים שמשהו קורה… האם הם יהיו הבאים בתור?

לגבעונים יש רעיון יצירתי. הם מתחפשים לאנשים שעשו את כל הדרך מארץ רחוקה: "וַיִּקְחוּ שַׂקִּים בָּלִים לַחֲמוֹרֵיהֶם וְנֹאדוֹת יַיִן בָּלִים וּמְבֻקָּעִים וּמְצֹרָרִים. וּנְעָלוֹת בָּלוֹת וּמְטֻלָּאוֹת בְּרַגְלֵיהֶם וּשְׂלָמוֹת (=שמלות) בָּלוֹת עֲלֵיהֶם וְכֹל לֶחֶם צֵידָם יָבֵשׁ הָיָה נִקֻּדִים (=מנוקד מעובש)".

הם מגיעים כך ליהושע ומספרים לו: "אנחנו גרים בארץ רחוקה. שמענו על כל הניצחונות הגדולים של עם ישראל. באנו מרחוק מאד כנציגי העם שלנו כדי לכרות עם עם ישראל ברית."

כיצד מגיב יהושע? מה אתם חושבים?

"וַיַּעַשׂ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ שָׁלוֹם וַיִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית לְחַיּוֹתָם וַיִּשָּׁבְעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה". שישו ושמחו.

שלושה ימים עוברים ומתגלה התרמית!!!

הגבעונים גרים קרוב מאד והם היו אמורים להיכלל במסע הכיבושים של עם ישראל.

וואי וואי. מה עושים?

אין ברירה. למרות שהדבר הכעיס מאד את יהושע, שבועה זו שבועה. "וְלֹא הִכּוּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִשְׁבְּעוּ לָהֶם נְשִׂיאֵי הָעֵדָה בַּ-ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".

אבל הם כן מקבלים קללה עסיסית מיהושע "אֲרוּרִים אַתֶּם" והם ממונים להיות "חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם", מה שנחשב בזמנם למלאכות הכי פחותות.

האם, לדעתכם, אדם או עם צריך לקיים שבועה למישהו שרימה אותו?

האם עם ישראל יעמוד בשבועה שלו לקיים את הברית? (התשובה כבר בפרק הבא…)

להתחפש למישהו אחר ולרמות כדי להציל חיים… גם במפלצות בע"מ ניסו את זה. מכירים?